תפוח אדמה. הירק שהוא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלויות בעיניי. אפשר לשדרג אתו הרבה מאכלים, אבל גם בפני עצמו הוא טעים. קבלו מתכון עם גרסה קלה להכנה שבעיניי הוא אחד הטעימים שיש לתפוחי אדמה אפויים בתנור.
מה צריך? 4 תפוחי אדמה גדולים קצוצים לקוביות קטנות שמן זית כף רוטב סויה (ללא גלוטן) כפית פפריקה
איך מכינים? כדי שתפוחי האדמה יהיו רכים ועסיסיים, חשוב להקפיד על כל השלבים בתהליך. את קוביות תפוחי האדמה שקצצתם צריך להשרות בקערה עם מים לפחות שעה. אחר כך מסננים אותם ומכניסים אותם לסיר מים רותחים למשך 10 דקות (לא יותר). מסננים אותם שוב ומניחים אותם בצד להתקרר. אחר כך מוסיפים שמן זית, רוטב סויה ופפריקה ומערבבים אותם היטב. מפזרים אותם בצורה אחידה על גבי תבנית עם נייר אפייה. חשוב שהם לא יהיו בערימה אלא מסודרים בצורה ישרה. מכניסים לתנור בחום של 200 מעלות למשך 25 דקות, או עד שרואים שהם אפויים מספיק.
פשטידת בצל של נירה. מי זו נירה? מישהי שעבדה פעם עם אמא שלי ונתנה לה את אחד ממתכוני פשטידות הבצל המדהימים ביותר שיש. הפשטידה הזו מככבת אצלי לא רק בשבועות וכל מי שטעם ממנה, מבקש את המתכון. אז תודה לך נירה על פשטידת בצל מעלפת.
מה צריך? 3 בצלים קצוצים דק חצי כוס שמן חצי כוס מים 1 כוס קמח תופח 2 ביצים 1 קוטג' שלושת רבעי כוס פירורי גבינה צהובה חופן שומשום כפית מלח מעט פלפל
איך מכינים? מטגנים במחבת עם שמן את הבצלים עד שהם מזהיבים ומניחים להם להתקרר. בקערה מערבבים קמח, ביצים, שמן, מים, מלח ופלפל. מוסיפים קוטג', גבינה צהובה ואת הבצל ומערבבים היטב עד ליצירת בלילה אחידה. לוקחים תבנית אפייה מלבנית, מוזגים לתוכה את הבלילה ומיישרים. מכסים את כל פני שטח הבלילה בשומשום. מכניסים לתנור בחום של 170 מעלות למשך חצי שעה או עד שרואים שהפשטידה השחימה מלמעלה.
מרק לקובה יכול להיות מרק שמורכב סלק, דלעת, במיה או כל מה שתרצו להכין. אבל מה עם הקובות? יש כל מיני טכניקות ושיטות להכין את הקובה בעלת המרקם הרך, הדק והמושלם. אחרי ניסיונות רבים וכמה הצלחות, אני יכול בלב שלם לתת לכם את המתכון שלי לקובה מנצחת במרק.
מה צריך? (לכמות של 30 קובות) 2 כוסות סולת חצי כוס בורגול (מרכיב מנצח שמוסיף מאד למרקם) 4 כפות שמן כוס מים
איך מכינים? מערבבים היטב את כל החומרים עד ליצירת עיסה דמוית בצק. חשוב לתת לעיסה לנוח לפחות רבע שעה לפני שמתחילים לעבוד איתה. קורצים עיגולים בגודל כדור קטן, פותחים ומשטחים אותו כמה שאפשר על כף היד, מניחים את המילוי וסוגרים את הקובה, תוך גלגול בין הידיים. משם הדרך לסיר הירקות שבחרתם לבשל כבר יותר קלה ומהירה. בהצלחה!
קציצות מלאות בירקות בריאים ועשירים שיוצאות מהתנור לא פחות ממושלמות. אפשר להכין אותן גם בגרסה טבעונית והן גם ללא גלוטן. שני יתרונות במתכון אחד והרבה ירקות לגרר.
מה צריך? 1 תפוח אדמה מגורר גס 2 זוקיני מגוררים גס רבע דלעת או רבע בטטה מגוררת דק 1 גזר מגורר דק 1 בצל מגורר גס צרור פטרוזיליה קצוצה חצי כוס קמח תירס רבע כוס שמן זית חצי כפית כורכום כפית מלח מעט פלפל מעט שמיר קצוץ (לא חובה) 1 ביצה (לא חובה)
איך מכינים? מגררים את כל הירקות וסוחטים אותם היטב מנוזלים. מוסיפים לתערובת הירקות קמח תירס, שמן זית, כורכום, מלח ופלפל ומערבבים עד ליצירת עיסה אחידה. יוצרים קציצות פחוסות ומניחים אותן על נייר אפייה. מכניסים לתנור על חום 200 מעלות למשך כעשרים וחמש דקות. הופכים אותן לעוד עשר דקות כאשר הן משחימות מלמטה.
ערב אחד, הסתכלתי על חצי גבינת כנען שנשארה לי במקרר ותהיתי מה להכין איתה. כמו משמיים הגיעה ההברקה והצלחתי ליצור שבלולי גבינה וזיתים טעימים ואפילו בריאים שפשוט נחטפו מהצלחת, עוד לפני שהתקררו.
מה צריך? 2 כוסות קמח לבן 1 כוס קמח כוסמין מלא (זה החלק הבריא ;-)) חצי שקית אבקת אפייה רבע בטטה אפויה חצי כוס מים 5 כפות שמן זית 250 גרם גבינת כנען פירורי גבינה צהובה זיתים חתוכים
איך מכינים? מוסיפים למיקסר קמח לבן וכוסמין, אבקת אפייה, שמן זית, גבינת כנען (לפורר לקערה) ורבע בטטה אפויה ומפעילים את המיקסר על מהירות בינונית. תוך כדי מוסיפים חצי כוס מים ומחכים עוד 7 דקות לפחות. כשהבצק מוכן, מקמחים משטח עבודה ומפזרים גם מעל הבצק מעט קמח. לשים אותו לאורכו ולרוחבו ויוצרים מלבן גדול ודק. על פני כל שטח המלבן מפזרים פירורי גבינה וזיתים. לוקחים סכין וחוצים את המלבן באמצע לרוחבו, כך שיהיו לכם שני מלבנים. כל מלבן מגלגלים בזהירות למעין רולדה סגורה. עכשיו מרטיבים מעט את הסכין וחוצים לאורכה של הרולדה מעין עיגולי שבלולים ומניחים אותם על תבנית אפייה כשהם כלפי מעלה. אופי בתנור חום של 200 מעלות כ-20 דקות או עד שרואים שהם נאפו כראוי.
יש לי הרבה סוגים של מתכונים לפיצות טעימות מכל הסוגים, אבל יש לי גם פטנט מיוחד לבצק שאני משתמש בו בשנים האחרונות והוא מצליח בכל פעם: בטטה. כן, כן, בטטה כחלק מבצק מעשירה אותו, נותנת לו מרקם קריספי וטעם מתוק יותר וכמובן מוסיפה בריאות לכל הסיפור. הפיצה במתכון הזה עשויה מקמח שמרים והיא עבה ואוורירית. נסו ותיהנו 🙂
מה צריך לבצק? 3 וחצי כוסות קמח שמרים (אפשר גם קמח לבן + כף שמרים יבשים) 6 כפות שמן זית שלושת רבעי כוס מים רבע בטטה מבושלת כף סוכר שטוחה כפית מלח שטוחה
מה צריך לרוטב? 1 רסק עגבניות קטן רבע כוס מים 2 כפות שמן זית כף סילאן חצי כפית אורגנו חצי כפית תבלין שום מעט מלח ופלפל
תוספות: גבינה צהובה – חובה וכל תוספת אחרת על גביה שתרצו (זיתים, פטריות וכו').
איך מכינים? מתחילים עם הבצק: מוסיפים למיקסר קמח שמרים, שמן זית, סוכר, מים ובטטה מבושלת. חשוב להקפיד שהבטטה שבישלתם לא תהיה רותחת או חמה, כי אחרת היא "תהרוג" את השמרים והבצק לא יתפח. מפעילים את המיקסר על עוצמה בינונית למשך כ-7 דקות ודקה לפני הסוף מוסיפים את המלח. משמנים מעט את הבצק שנוצר, מכסים אותו במגבת ומתפיחים כשעתיים. ממשיכים עם הרוטב: מערבבים בקערית קטנה את רסק העגבניות עם המים, מוסיפים שמן זית, סילאן, אורגנו, שום, מלח ופלפל ומערבבים. אפשר לשים במקרר עד שהבצק יתפח. הבצק תפח? נותנים לו אגרוף להורדת הנפח, לוקחים אותו, מפזרים מעט קמח על משטח עבודה ולשים דקה בידיים מקומחות. יוצרים עיגול גדול וחוצים אותו עם סכין רטובה לשני חצאים. לוקחים נייר אפייה ומניחים אותו על תבנית וגם אותו מקמחים כדי שהבצק לא יידבק לתחתית. את החצי הראשון של הבצק מגלגלים לכדור ומתחילים לפתוח בידיים לידי מלבן שטוח שאינו דק מידי. צריך שהמלבן יהיה בעובי של כבערך חצי ס"מ. מכניסים לתנור שחומם מראש על 250 מעלות במצב טורבו. אופים את הבצק כ-5 דקות, אבל מקפידים שהוא לא יהיה אפוי מידי. מוציאים מהתנור ומורחים על גבי הבצק את הרוטב, מניחים מעל גבינה צהובה מגורדת וכל תוספת שתירצו. מכניסים את הפיצה שוב לאפייה ובודקים כל כמה דקות אם היא נעשתה טוב מלמעלה. מוציאים, חותכים לריבועים ומגישים חם. את החצי השני מכינים אותו דבר בדיוק.
למתכון הזה קראתי במקור: "מלאווחון של רן" ;-), כי הוא הזכיר לי בצורה ובמרקם מעין מלאווח של עלה אחד, קריספי ומתקתק. עם הזמן שיניתי, שיפרתי ושדרגתי עד שהוא הפך לסוג של קרפ מתוק, קל ומהיר להכנה שהילדים שלכם יעופו עליו.
מה צריך? 1 וחצי כוסות קמח תופח 1 מיכל קטן של שמנת חמוצה כף דבש או סילאן רבע בטטה מגוררת דק חצי כפית מלח 1 וחצי כוסות מים כף שמן זית
איך מכינים? מוסיפים קמח, שמנת חמוצה, שמן זית ומים לקערה ומערבבים היטב עד שאין גושם כלל והבלילה דלילה (כמו של פנקייק). מוסיפים בטטה מגוררת, דבש או סילאן ומלח ומערבבים היטב. במחבת שטוחה מחממים מעט שמן זית ואז מוזגים את הבלילה (לא יותר מידי) ומפזרים אותה כמה שאפשר על המחבת כדי שתהיה כמה שיותר דקה. שימו לב, ככל שתקפידו על זה יותר, כך הקרפ יהיה דק יותר וטעים. כשמתחילות לצוץ בועות על גבי הקרפ, הופכים ומטגנים עוד כמה דקות. אפשר למרוח עליו מה שתירצו (ממליץ על גבינה לבנה ואבוקדו).
אני תמיד דוגל בלקבל רעיונות למתכונים מוצלחים מהסביבה, בעיקר מאנשים שעובדים איתך ובטח כשמדובר בנשות חיל בשלניות, שהן גם סופר אימהות בבית וגם במטבח. את המתכון הזה קיבלתי מחברה טובה לעבודה בשם רינת וערכתי לו שינויים קלים. היא בטח לא תכעס, כי ביקשתי ממנה אישור מראש 😉 אבל מפרגן לה מכל הלב, כי היא באמת מודל להשראה. אנחנו קוראים לה במשרד, האמא של כולנו, כי היא בשלנית בחסד ואשת חיל. מבטיח לכם שאת הקציצות האלה, הילדים שלכם יבקשו עוד ועוד. אצלי הם זורחים מאושר כל פעם שאני מכין את המתכון הזה.
מה צריך לקציצות? חצי קילו חזה עוף טחון בצל 1 מגורר גס רבע כוס פירורי לחם כף שיבולת שועל חצי כפית כורכום רבע כפית כמון צרור כוסברה קצוצה או כפית תבלין כוסברה מעט תבלין לקציצות מעט תבלין ראס אל חנות כפית שטוחה מלח מעט פלפל
מה צריך לרוטב? בצל 1 מגורר גס כף סילאן 5 כפות שמן זית חצי כפית פפריקה חצי כפית כורכום 1 כפית חוויאג' למרק 1 עלה דפנה מלח ופלפל חצי שקית של אפונה קפואה
איך מבשלים? מתחילים עם הקציצות: מערבבים את כל המרכיבים עד לעיסה מוצקה ומכניסים למקרר לנוח חצי שעה. ממשיכים עם המרק: מטגנים בשמן זית בצל עד להזהבה. מוסיפים מעט מים רותחים לבצל ו"מקרמלים אותו". מוסיפים סילאן, פפריקה, כורכום, חוואיג' למרק ומלח ופלפל ומערבבים. מוזגים עד חצי גובה הסיר מים ומחכים עד שירתחו. לאחר מכן מוסיפים עלה דפנה וחצי שקית אפונה קפואה ומביאים שוב לרתיחה. חוזרים לקציצות: יוצרים קציצות בידיים משומנות (כך העוף לא יידבק) בגודל של כדור פינג פונג קטן (שימו לב שהן עוד יתנפחו בזמן הבישול). כל קציצה זורקים ישירות לסיר. כשמסיימים מניחים לסיר לרתוח ומנמיכים לאש בינונית. מבשלים כחצי שעה בערך ומגישים על מצע אורז לבן.
אז קניתי ירקות ישירות מחקלאים (מצווה במיוחד בימים אלה) ובין שאר הפירות והירקות, כיכב לו מנגולד ירוק ורענן שזה הרגיש כמו פשע לזרוק אותו במעמקי המקרר ולהיזכר בו עוד חודש. אז הכנתי פשטידה לארוחת הערב.
מה צריך? 3 עלי מנגולד (כולל הגבעול) קצוצים גס 1 בצל קצוץ דק 5 גבעולי בצל ירוק קצוצים דק 1 קישוא מגורר גז 1 גביע קוטג' 2 ביצים רבע כוס קמח תופח כף שמן זית חצי כפית מלח מעט פלפל
איך מכינים? מטגנים את הבצל הקצוץ במעט שמן זית עד שהוא מזהיב, מוסיפים בצל ירוק קצות ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את עלי המנגולד הקצוצים ומטגנים עד שהם מצטמצמים. מגררים את הקישוא וסוחטים ממנו היטב את הנוזלים. מוסיפים לקערה את הבצל והמנגולד, קישוא, קוטג', ביצים, קמח תופח, שמן זית, מלח ופלפל ומערבבים היטב. משמנים תבנית מרובעת במעט שמן זית, מוזגים את הבלילה ומשטחים אותה בתבנית. מכניסים לתנור בחום של 200 מעלות לכ-20 דקות או עד שרואים שהפשטידה השחימה.
אני מרשה לעצמי לנחש שלכל נכד יש את הזיכרון של הטעם המיוחד של האוכל של סבתא. אצלי הוא של סבתא אסתר ז"ל. גם אם זה המאכל הפשוט ביותר, לא משנה כמה ננסה לשחזר את הטעם, יש לסבתא את החותם המיוחד שלה ואי אפשר לשחזר או לקחת אותו ממנה. יש לי זיכרונות מהרבה מאכלים טעימים ומיוחדים, אבל דווקא אחד מהם לא עוזב אותי כבר שנים. כשכל המשפחה הייתה מתיישבת לאכול צהרים בשבת אצל סבתא וסבא, היינו מצפים לרגע המיוחל והקדוש: הרגע שבו סבתא מגיעה עם סיר קטן יצוק ברזל, ללא מכסה וכף מבצבצת מתוכו. היא הייתה עוברת צלחת צלחת ובודקת אם היא התרוקנה משאריות המזון ואז כמו במטה קסם, שולפת את הכף שהייתה גדושה במרכיב המופלא: אורז אדום. זה לא היה סתם אורז אדום, זה היה אורז שכל גרגר שלו תאווה לחיך, משל היה איזה סופלה שוקולד חלומי. וגם בסיר עצמו היה משהו קוסמי: לא משנה כמה בני משפחה אכלו, כמות האורז שבסיר הקטן הספיקה לכולם. אני זוכר שכילד תמיד נדהמתי מזה ודמיינתי שזה כמו סיר פלא שמתמלא מעצמו באורז אדום, ברגע שהוא מתרוקן. לפני כמה ימים נזכרתי באורז האדום ובעובדה שכל שנה בערך אני מבקש מדודה שלי את המתכון ואז לא דואג לשמור אותו. למזלנו הגדול, סבתא שלי הספיקה להכתיב לה את המתכון והוא שמור מכל משמר אצלה. אז ברוב אדיבותה היא חיפשה ומצאה אותו שוב בפעם המי יודע כמה והחלטתי שלא עוד, מהיום המתכון יהיה כתוב ומתועד בבלוג. לי יהיה ארכיון אורז אדום לכל החיים ואתם תזכו לבשל את אחד מטעמי הילדות שלי. נכון, זה לא כמו שסבתא מכינה, אבל זה משהו שאני מניח שאומרים על כל מנה שסבתות אי פעם הכינו.
מה צריך ואיך מכינים? במילים שסבתא הכתיבה לדודה שלי. 1 כוס אורז (לשטוף אותו כמה פעמים) להוסיף לסיר קטן 3 כפות שמן ולטגן חצי בצל קצוץ. להוסיף כוס וחצי מים עם 2 כפות רסק עגבניות וחצי כפית מלח. להרתיח הכל על אש גדולה ולהנמיך את האש. ואז…שימו לב, רק אז להוסיף את האורז לסיר בעזרת כף היד (לא יודע כמה זה מהותי, אבל עם סבתא לא מתווכחים). לערבב הכל, לכסות ולבשל עד שכל המים בפנים התאדו ואז לכבות את האש, לערבב ולהגיש חם.
רן בשלן - מתכונים לבישול ביתי, קל וטעים 